#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לבשל 2) לטרוח, לצורך מחר?	"1) אסור לבשל לצורך מחר [בין לחול בין ליו&quot;ט שני], ופשוט דאסור לבשל בין השמשות בין הימים, ואפי&#x27; מבעוד יום אסור אם אינו יכול להנות ממנו קודם שקיעה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביו&quot;ט) 2) אפי&#x27; טרחא [כגון הדחת קערות או הבאת יין {וצ&quot;ב קצת דמשמע דמיירי במקום דליכא עירוב}] לצורך חול אסור (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל בשעת הדחק מותר מבעוד יום גדול דאינו ניכר כ&quot;כ (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דהחיי&quot;א משמע דמיירי באיסור הוצאה, ומ&quot;מ בודאי יש מקום לסמוך על החיי&quot;א לגבי איסור טרחא גרידא}"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין השמשות?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאסור לבשל בין השמשות אע&quot;פ שהוא איסור דרבנן [דמדאורייתא יש הואיל] מ&quot;מ לא אמרינן ספק דרבנן לקולא לכתחילה, ועוד איקבע איסורא (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביו&quot;ט), ומשמע דאינו חושש שמא הוא מבשל בסוף היום, אכן רע&quot;א (מוזכר לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה, נדרים ס&quot;ט) מצדד שלא לעשות שום מלאכה בין השמשות שמא יהיה מיד לילה, האליה זוטא (סי&#x27; תפ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל להדליק נרות בין השמשות, וביאר החזו&quot;א (ארחות רבינו ח&quot;ב עמ&#x27; ק&quot;ד) דהתם ההנאה בא מיד, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ח הע&#x27; קס&quot;ח) היה מקיל במלאכות דרבנן בין השמשות משום ספק דרבנן לקולא {וצ&quot;ל דזה עדיף ממלאכה דרבנן מחמת הואיל}, ובודאי יש להקל בהכנה בעלמא בין השמשות"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב&#x27; ימים דר&quot;ה?"	"לפי הראב&quot;ד ודעימיה הוי קדושה אחת לקולה ולא לחומרה ופשוט דאסור לבשל ליום ב&#x27;, אבל לפי הרמב&quot;ם ודעימיה דס&quot;ל דהוי קדושה אחת אפי&#x27; לקולה יש בזה מח&#x27; אחרונים, המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דהא דמצינו ראשונים שמקילין מיום א&#x27; ליום ב&#x27; דר&quot;ה היינו אם נאבד העירוב תחומין מיום א&#x27; דבאמת העיקר הוא יום א&#x27; אבל לגבי בישול מיום א&#x27; ליום ב&#x27; מודו דאסור, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כתבו דלפי ראשונים אלו מותר לבשל מיום א&#x27; ליום ב&#x27; דר&quot;ה, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) דצ&quot;ל דמיירי כשיש שהות ביום לאכול וליכא חשש איסור דאורייתא משום הואיל"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל מיו&quot;ט ראשון בשביל יו&quot;ט אחרון?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דתלוי במח&#x27; בין המחבר ורמ&quot;א (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;) באוכל נפש שאפשר מאתמול דלפי המחבר מותר אבל לפי הרמ&quot;א אינו מותר אלא בשינוי וה&quot;נ הוי אוכל נפש דאפשר בחוה&quot;מ {אכן יש לחלק דהתם יש מקום להקל עכשיו דהרי סוף כל סוף יש בו צורך השתא לבשל משא&quot;כ בנד&quot;ד אפשר לו להמתין עד למחר לבשל (פסק&quot;ת הע&#x27; 56)}, ובאמת כתב העמק ברכה (יו&quot;ט אות ח&#x27;) דיש בזה מח&#x27; ראשונים, רש&quot;י פסחים (מ&quot;ז ע&quot;א) מקיל והר&quot;ח (שם) מחמיר, והפמ&quot;ג (סי&#x27; תקל&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מחמיר, ולענין להכין משבת לשבת כתב השלמת חיים (סי&#x27; רפ&quot;ג - רפ&quot;ד, ונ&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ז - קפ&quot;ח) שמותר {ולכאורה לפי השעה&quot;צ דמקיל במלאכה כ&quot;ש דמקיל בטרחא}, ודוקא להציל מדליקה אסור משום חשש כיבוי, ועי&#x27; בתוספתא (שבת פי&quot;ג הי&quot;ט) שיש בה נוסחאות שונות שם, אכן התהל&quot;ד (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דיש ראיה מהצלה דאסור לטרוח משבת לשבת אחרת"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מותר לאשה למלא קדירה בשר אע&quot;פ שאינה צריכה אלא חתיכה אחת?	"1) רש&quot;י פי&#x27; מפני שהוא טרחא אחת&lt;br&gt;2) הרשב&quot;א פי&#x27; מפני שהתבשיל מתקין יותר, וכן נקט הטור [וקיי&quot;ל כשניהם, דמותר להטריח לתקן התבשיל וגם מותר בחד טרחא]"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ בין הטעמים?	"1) אם מותר להוסיף בשר לאחר שהניח הקדירה על האש, לפי רש&quot;י אסור דאינו חד טרחא אבל לפי הרשב&quot;א מותר דעדיין היא מתקן התבשיל (ב&quot;י), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלפי הרשב&quot;א מותר ליתן הקדירה קטנה בתוך קדירה גדולה ולהוסיף עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)&lt;br&gt;2) אם מותרת לומר בפירוש דהיא מבשלת [גם] בשביל למחר, כתב הב&quot;י דלפי רש&quot;י דהוא חד טרחא איכא למימר דאסור לומר בפירוש אבל לפי הרשב&quot;א מצי למימר דמותר, וכ&quot;כ הטור אבל הרוקח מחמיר אפי&#x27; לפי טעמו של הרשב&quot;א [וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דהרוקח אוסר דניכר העמרתה, והטור מקיל דאינו ניכר לעין, ועוד השומע יתלה דבאמת כוון לבשלה בשביל צרכי היום ורק אח&quot;כ נמלך להניחה עד למחר], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) להחמיר לכתחילה אבל בדיעבד אינו נאסר&lt;br&gt;3) כתב הב&quot;י דלפי הרשב&quot;א סגי לאכול מן התבשיל וא&quot;צ לאכול מהבשר ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אבל לפי רש&quot;י צריך לאכול מהבשר ממש [ומכאן הוכיחו האחרונים דטרחא אחת לא מהני אלא במין אחד ולא בשני מינים], ודחה הב&quot;י דמצי למימר דאפי&#x27; רש&quot;י מודה דסגי לאכול רק מהתבשיל דלמעשה הבשר מתקן התבשיל אבל עדיין אסור להטריח להוסיף עוד בשר לתוך הקדירה דזהו תיקון כל דהו דבלא&quot;ה יש בשר בהקדירה"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף כל דברים לתוך הקדירה?	"אינו מותר להוסיף להקדירה אלא בשר וכדומה שהם מוסיפים טעם אבל לא שאר תבשילין, ואפי&#x27; בשר אינו אלא לתוך קדירה ולא בשפוד של בשר [והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד להקל בצלי קדר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], ומ&quot;מ מתחילה מותר ליתן על השפוד כמה חתיכות אע&quot;פ שאינו צריך אלא אחד מהם דחד טרחא הוא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ולגבי עשיית קרעפלא&quot;ך כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאסור מפני שאחד אינו משביח חבירו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {וצ&quot;ל דמיירי כשהוא מוסיף כל אחד ואחד על האש בפנ&quot;ע אבל מותר להניח כולם בקדירה בבת אחת ואח&quot;כ יניח הקדירה על האש, ולא אמרינן בשעה שהוא עוסק בכל אחד ואחד דהוא מטריח לצורך חול דהרי כל אחד חזי ליה ביו&quot;ט וכמ&quot;ש (סי&#x27; שכ&quot;ג סע&#x27; ו&#x27;) דמותר להדיח עשרה קערות אם אין צריך אלא אחד מהם דכל אחד ואחד חזי ליה א&quot;נ יתכן לומר דעשיית קרעפלא&quot;ך הוי טרחא יתירה ואסור אפי&#x27; מחמת הטרחא וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; ב&#x27;) דאסור לטרוח לדלות מים הרבה פעמים (שוב מצאתי ב&#x27; דרכים אלו בפסק&quot;ת אות ו&#x27;), אמנם מבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) כפירוש ראשון}"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היא יכולת לכוין לבשל בשביל הלילה?	אם היא רק עושה טרחא אחת מותר לכוין לצורך מחר כל זמן שאוכל ממנה היום אבל אם היא מטריח להוסיף בה בשר היום מפני שהוא משביח התבשיל צריכה לכוין בשביל אכילת היום [וגם יכולה לכוין בשביל אכילת הלילה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מבשל קודם אכילה אבל עיקר בישולו הוא בשביל הלילה אלא שאוכל ממנה קצת?	"תוס&#x27; (ביצה י&quot;א ע&quot;ב) כתבו דמותר אבל הרבה מחמירים דהוי בכלל הערמה, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאפי&#x27; לפי המקילין היינו דוקא כשהוא מבשל לצורך לילה מין אחר אבל לא מאותה מין שהוא אוכל ביום [וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א], ולמעשה כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהעולם נוהגין להקל לבשל בשביל לילה וטועמים ממנה קצת, וכתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) דדבר פשוט דטעימה אינו מועיל אלא צריך לאכול מעט כדרך אכילה [ואע&quot;פ שרבינו ירוחם מקיל אפי&#x27; לצורך חול מ&quot;מ לא ניחא ליה להמג&quot;א להקל אלא לצורך יו&quot;ט שני, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) מקיל כרבינו ירוחם], והמחמיר לבשל הכל בקדירה אחת תבא עליו ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחוט בהמה אם א&quot;צ לאכול ממנה הרבה?	"מותר לשחוט אפי&#x27; לצורך כזית אחת דא&quot;א לכזית בשר בלא שחיטה (רמ&quot;א), אמנם צריך להיות שהות ביום שראוי לאכול ממנה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא מאכלים מה-freezer ביו&quot;ט ראשון בשביל יו&quot;ט שני?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פ&quot;י הע&#x27; ל&quot;ג) הביא ראיה מסי&#x27; רנ&quot;ד דאסור לרדות פת מתנור לצורך חול {אע&quot;פ שהוא מונע הפסד דיש עצה לאכול מכל פת ופת, עיי&#x27; מש&quot;כ שם} וה&quot;נ אסור להוציא מאכלים ממקפיא, ושמעתי עצה ליתן המאכלים בשקית עם דברים אחרים שיש בהם צורך היום ויוציא כל השקית בבת אחת, ועוד שמעתי קולה ע&quot;פ החיי&quot;א (מובא בשעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) דבשעת הדחק מותר בעוד היום גדול ואינו ניכר כ&quot;כ"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר האכילה?	"אסור להערים אפי&#x27; אם אוכל ממנה כזית בשר דהוי הערמה הניכרת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ופשוט דאם יש לו ילדים קטנים בביתו שתמיד הם אוכלים לעולם מקרי קודם אכילה}"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר ובשלה 1) במזיד 2) בהערמה?	"1) הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27;, וכתב הרשב&quot;א דאזלינן לקולא דהוי ספק דרבנן [דמדאורייתא יש הואיל] ואפי&#x27; אם יש לו מאכלים אחרים למסקנא אמרינן דיש חילוק בין שבת ויו&quot;ט, והב&quot;ח מחמיר, ולהלכה קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דמותר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ולפי הרמב&quot;ם אינו מותר אלא אם אין לו מאכלים אחרים (ע&quot;פ ביה&quot;ל ד&quot;ה מיהו)] 2) מבואר בגמ&#x27; דהערמה גמורה אסור בדיעבד [כגון שבישל לצורך מחר לגמרי ואמר שהוא בישל לצורך היום], אבל אם אוכל ממנו קצת יש בזה מח&#x27; אחרונים אם גם זה נקרא הערמה, הפר&quot;ח מחמיר דאף בזה מקרי מערמה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) אבל הרבה אחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, ועוד) מקילין כיון שהוא אוכל ממנה קצת היום, והא&quot;ר מקיל יותר דאפי&#x27; אם רק היה בדעתו לאכול קצת ממנו מהני, ולמעשה ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) משמע דהוא מכריע דאם הוא ממש אוכל ממנה מעט מהני ולא מקרי הערמה ומותר לאכול ממנה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מקיל אפי&#x27; אם יש לו מאכלים אחרים [ואין זה פשוט כ&quot;כ אפי&#x27; במזיד, כ&quot;ש בהערמה כזה דלפי הרמב&quot;ם אפי&#x27; במזיד אינו מותר אלא אם אין מאכלים אחרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה מיהו)], והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) הביא סמך להמתירים ממסוכנת דמותר להערים אפי&#x27; לכתחילה, א&quot;כ בבריאה אינו מסתבר לאסור בדיעבד"	סימן תקג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנחתום למלאות חבית של מים?	"מותר למלאותו לגמרי אע&quot;פ שאינו צריך אלא קיתון אחד דהוי חד טרחא [ודוקא קודם אכילה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)], ודוקא קודם שהשימה על האש אבל אח&quot;כ תו לא מצי למלאותו אלא אם הוא מלאהו בשביל שלא יבקע הקדירה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשאוב מן הבריכה דלי אחר דלי?	"כתבו האחרונים (פר&quot;ח, מחה&quot;ש, רע&quot;א בשם שו&quot;ת פני משה ח&quot;א סי&#x27; ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) דזה אסור אפי&#x27; קודם שהשימה על האש, ומשמע משו&quot;ת פני משה דאסור מפני טרחא יתירא {ואע&quot;פ שאמרינן דמותר להדיח הרבה כלים אע&quot;פ שאינו צריך אלא אחד מהם צ&quot;ל דהתם אין טרחא כ&quot;כ משא&quot;כ הכא הוי טרחא מרובה, וכן מדויק ברמ&quot;א דאסור להוסיף מים לתוך הקדירה רק לאחר שהשימה על האש אבל קודם לכן מותר לטרוח להוסיף שם מים, ש&quot;מ דזה לא מקרי טרחא יתירא, וכן משמע מערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דתלוי בטרחא יתירא, וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ג) דמסתפק בזה}"	סימן תקג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר בפירוש שהוא ממלא המים לצורך מחר?	"הכא אסור [דדוקא לעיל לגבי משביח הקדירה יש מח&#x27; בין הרוקח וטור אבל הכא דההיתר הוא כפירוש רש&quot;י דהוי חד טרחא פשוט להב&quot;י דאסור], אבל בדיעבד אינו נאסר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר ריבוי שיעורים בחד טרחא, הרי מפורש בגמ&#x27; מנחות (ס&quot;ד ע&quot;א) לגבי פיקוח נפש דבעצם אסור לקצוץ ענף שיש עליו ג&#x27; תאנות כשאינו צריך אלא שתים?"	"1) הר&quot;ן (ביצה ט&#x27; בדפי הרי&quot;ף) תי&#x27; דלאוכל נפש הוי הותרה וליכא איסור ריבוי שיעורים בחד טרחא משא&quot;כ לגבי פיקוח נפש הוי רק דחויה ואסור לרבות בשיעורים&lt;br&gt;2) תוס&#x27; מנחות (ס&quot;ד ע&quot;א) תרצו דשאני שבת דחמירי משא&quot;כ יו&quot;ט קיל הקילו [משמע דמדאורייתא מותר בשניהם ורק מדרבנן החמירו בשבת]"	סימן תקג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא 2) קופסא של סיגריות 2) צרור של מפתחות?	"1) מותר דהוי חד טרחא וכולם חזי ליה (אג&quot;מ ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ג) {וצ&quot;ע מה שמסתפק אם מותר להוסיף עוד סגריות לתוך הקופסא דמבואר ברמ&quot;א דמותר להוסיף שם מים קודם שהשימה על האש, וצ&quot;ל דאין זה טרחא יתירה (ר&quot;י באק)} 2) כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ה) דאסור מפני שלא חזי ליה כלל המפתחות האחרות, אכן הרבבות אפרים (ח&quot;ח סי&#x27; תס&quot;ג) הביא אגרת מרי&quot;י ניובירט בשם רשז&quot;א דמקיל אף בזה [ור&quot;י באק הביא ראיה מב&quot;י דכתב דלפי רש&quot;י דמותר מפני חד טרחא לא סגי לאכול רק מן התבשיל אלא צריך לאכול מהבשר, ש&quot;מ כהאג&quot;מ], אמנם כתב המחזה אליהו (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה אות ה&#x27;) דבעצם כולם צריכות להיות חזי ליה בו ביום אבל מותר מטעם אחר דאגד כלי שמה אגד והוי כחפץ אחד [בין מצד הצרור של מפתחות בין מצד כיס בבגדו מאגדם] {ולפי&quot;ז א&quot;צ לדקדק לזרוק ה-used tissues אם יש בכיסו גם נקיות}"	סימן תקג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להדליק אש אחד תחת ב&#x27; קדירות?"	"אע&quot;פ שהוא טרחא אחת מ&quot;מ ניכר שהוא מבשל לצורך מחר ואסור (שש&quot;כ פל&quot;ב הע&#x27; קע&quot;ז בשם רשז&quot;א, גר&quot;ז סי&#x27; תק&quot;ז סע&#x27; י&quot;ח)"	סימן תקג סעיף ב		
